טכנולוגיה משנה באופן מהותי את האופן שבו אנו לומדים. כסטודנטית במרכז ללימודים אקדמיים בתואר שני לתקשוב ולמידה , אני מרגישה זאת בכל מובן. המעבר מלימודים "עיוניים" בתואר הראשון שלי בחינוך, כאלה שדרשו ממני ספרים/צילומים וישיבה ממושכת בספריה, שונים באופן מהותי מהאופן שבו אני לומדת היום.
ההצפה הטכנולגית שאני עוברת באופן אישי, מתרחשת לרבים מאיתנו. כמות האפלקציות החדשות, התוכנות החינמיות, הסרטונים והאתרים שאני נתקלת בהם מדי יום מחייבים אותי לסנן ולמיין מהר את המידע אשר זורם אלי, ולעיתים ממש כמו גל צונאמי אני מרגישה שאני פשוט טובעת ומחפשת את הדרך למעלה בין גלי האינטרנט כדי "לנשום קצת אויר".
אני לומדת עצמאית שלומדת המון, שואלת שאלות בודקת ומבקרת כל דבר חדש שאני נתקלת בו, וזה כייף אמיתי. שיתוף המידע והאמצעים הזמינים מאפשרים לי ללמוד מהר ובכל יום אני מרגישה "יותר חכמה".
כיתת המאה 21 שלי בלימודי התואר היא ללא קירות. אני לומדת וממשיכה ללמוד הרבה מעבר לשעות הרשמיות של יום הלימודים במכללה, אך יחד עם זאת אני לא שוכחת לרגע כמה שאני נהנית לחזור אל הכיתה שלי- תלמידי א' מתוקים, ולהניח את כל הטכנולוגיה רגע בצד ופשוט לפתוח איתם ספר ולקרוא להם סיפור.
בלי פירוטכניקה, מצגות וסאונד, אלא רק קול נשימותיהם כאשר הם מרותקים וקשובים לסיפור.. וקול נשימותיי.
מעורר מחשבה...
השבמחקנהניתי לקרוא ומהקליפ!
תמר
וכמה קול נשימותיך חשובות לנו ביותר!
השבמחקאנחנו רוצים לשמוע אותם ברור וחזק:-)
מקסים כרגיל!
מיר