בשבוע שעבר למדתי מושג חדש (בעצם שניים...) בתחום הטכנולוגיה:
מישחוק,
באנגלית- Gamification.
באנגלית- Gamification.
ובעולם הרלוונטי שלי- עולם התקשוב והלמידה- Edu-gaming.
שני המושגים הללו דרשו ממני לחקור ולבדוק את משמעותם ע"מ שאוכל להבין את הקשרם לעולם שלי.
מישחוק הוא מושג שמתאר תהליך בו ניתן לעודד אנשים לבצע פעולות שבד"כ משעממות באופן חווייתי ומהנה. במילים אחרות ,שילוב טכניקות עיצוב ומכניקה משחקית בפעילויות שאינן נחשבות כמשחק, על מנת לשנות או להשפיע על התנהגות.
ברגע שקראתי את ההגדרה הזו הבנתי מדוע המושג מתאים לעולם התקשוב והלמידה.
ויל רייט, מפתח ומעצב משחקי וידיאו אמריקאי, והאחראי לסדרה המפורסמת של משחקי ה- SIM's טוען כי: "למשחק מחשב יכולת הכנה גבוהה יותר לחיים. בניגוד לשיטה המסורתית, הנלמדת בבית הספר משחקי מחשב מציעים סביבה אתגרית להתנסויות עם מערכות מסובכות המאפשרות ניווט בצורה אינטואיטיבית והמאפשרות כישלון כשיטה להפקת לקחים ולהתקדמות הלאה". (Wil Wright 2006)
עניין הכישלון, כשיטה ללימוד תוך כדי המשחק, משך את תשומת ליבי. הוא מהווה בעיני את המפתח להצלחה בכל למידה שהיא. לא פעם אני שומעת את עצמי אומרת לילדי את המשפטים הבנאלים הבאים שכולנו אומרים: "מטעויות לומדים"... "טעויות והצלחה הולכים ביחד"... "אדם שמצליח עושה גם טעויות"...במשחקים הוירטואליים הרבים שיש היום ובאפלקציות משחק באיייפון ההתקדמות וההצלחה מתבססות בדיוק על – כך.
בכל פעם שאני או ילדיי משחקים באחד המשחקים ואיננו מצליחים להתקדם לשלב הבא אנחנו כמו מכורים ממשיכים עד שמצליחים. הכשלון מוביל אותנו ללמוד, להתקדם לשלב הבא ולהצליח.
בכל פעם שאני או ילדיי משחקים באחד המשחקים ואיננו מצליחים להתקדם לשלב הבא אנחנו כמו מכורים ממשיכים עד שמצליחים. הכשלון מוביל אותנו ללמוד, להתקדם לשלב הבא ולהצליח.
Gamification הינו שילוב מנגנוני משחק בסביבה שאיננה משחקית, לדוגמא: אתרי אינטרנט, אפליקציות סלולר, תוכן ואפילו קמפיין כמניע לפעולה ולהתערבות תוך כדי הנאה.
ישנם כיום משחקים רבים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, שניים מתוכן בני שיחק ולמד להיות דרכם מנהיג אומה ולוחם רומאי.
איקרים- משחק דפדפן חינמי שבו על השחקן להנהיג אומה בעולם העתיק, לבנות ערים, לסחור ולכבוש איים.
טרוויאן- משחק אסטרטגיה רב משתתפים אוןליין בו השחקן הופך למומחה לאומנות הטקטיקות כרומאי, גאלי או טאוטוני.
Edu-gaming כשמו כן הוא, משחקים למטרות חינוכיות. אפשר לראות כיצד בסביבת כיתה, בית ספר או מערכת חינוכית מנגון זה מהווה אמצעי מרתק ומצויין למטרות למידה.אתר מעניין בנושא הוא EGC -
educational gaming commons- מחקר ופיתוח משחקים למטרות למידה.
במקצועי כספרנית בבית ספר יסודי הקדשתי לא מעט זמן לנושא "עידוד הקריאה" ולא פעם דנתי עם קולגות לעבודה, הורים ומורים על כך שיילדנו בעידן האינטרנט והמחשבים אינם קוראים.
זה לא נכון! הם פשוט קוראים אחרת.
בלמידת מישחוק אנו משתמשים במיומנויות אורייניות חשובות אשר מקדמות את הצלחותינו ומהוות חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה שלנו.
אוריינות ויזואלית מסייעת לנו בפיענוח משמעותן של תמונות ויזואליות.
אוריינות טקסטואלית מסייעת לנו בהבנת הנקרא.
אוריינות משחקית היא היכולת לשחק, להבין, להיות שותף וליצור.
משחקים לימודיים וסימולציות יוצרים עניין ומוטיבציה אצל התלמידים ותורמים ללמידה אפקטיבית.
בעזרת משחקים לימודים אפשר להדגים מצבים מהעולם האמיתי.
מה יכול להיות יותר טוב מזה?
מה יכול להיות יותר טוב מזה?
וזה מזכיר לי בדיוק את משחקי הנדמה שלי שאני שיחקתי כשהייתי קטנה ושיילדיי שיחקו כשהם היו קטנים.
חוויה מצחיקה ומיוחדת במינה זכורה לי באופן מיוחד.
בתי האמצעית היתה בכיתה א'. היו לה שתי מורות מחנכות אשר חילקו בינהם את הלמידה בכיתה (ניסוי חינוכי שביה"ס לקח על עצמו). יום אחד היא הזמינה חברה לשחק אצלה לאחר הלימודים. בשלב מסויים מצאתי אותה משחקת לבד בסלון כאשר חברתה שיחקה לבדה בחדרה. לקחתי אותה הצידה ושאלתי אותה אם הכל בסדר, הסברתי לה שזה לא נימוסי להזמין חברה ולא לשחק איתה.
היא הסתובבה אלי ופשוט אמרה: " אמא, את לא מבינה, אנחנו משחקות "אושרית ועינת" הכיתה מתפצלת לשתי קבוצות. כל אחת מלמדת את הקבוצה שלה". חייכתי לעצמי והמשכתי בעיסוקי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה